טיסות לחו"ל

רודוס אטרקציות:

הקולוסוס מרודוס

קולוסוס מרודוס היה פסל ענק של אל השמש הליוס, שהוקם בעיר רודוס שבאי רודוס בין השנים 292 לפנה”ס עד 280 לפנה”ס על ידי האמן כארס מלינדוס. הפסל נחשב לאחד משבעת פלאי תבל, והוא חרב ברעידת אדמה לאחר 56 שנים.
הפסל התנשא לגובה של כ-34 מטרים. בסיסו היה עשוי שיש, וגופו היה עשוי ברונזה וממולא בסלעים ששימשו לייצובו. השלל אותו תפסו בני רודוס, ובין השאר מגדל מצור מצופה ברונזה וכן כלי מלחמה אחרים, שימש את כארס בבניין הפסל. צורתו המדויקת אינה ידועה, אך נראה כי מדובר בפסל המתאר את האל הליוס כשהילה מעל ראשו, ידו האחת על מותנו השמאלית, וידו האחרת מצילה על עיניו. דעה אחרת סוברת כי הפסל החזיק לפיד בוער בידו, אותו הניף מעל לראשו. מיתוס נפוץ מתאר את הקולוסוס כעומד על שני בסיסים, כשרגליו מפושקות, והאוניות שהגיעו לנמל או יצאו ממנו, עברו בין רגליו.

כתובת: רודוס, יוון
גובה: 108 רגל
תאריך תחילת הבנייה: 292 לפנה״ס
תאריך הריסה: 226 לפנה״ס
תאריך פתיחה: 280 לפנה״ס
סיבת הריסה: רעידת אדמה
אדריכל: כארס מלינדוס

ארמון ראשי המסדר (Palace of the Grand Masters)

ארמון ראשי המסדר, הנמצא ברובע האבירים, נבנה במאה ה-14 ושימש כמקום מושבם של אבירי מסדר סנט ג’ון. בזמן שלטון התורכים שימש הארמון כבית כלא, נחרב בפיצוץ בשנת 1856 ונבנה מחדש על ידי האיטלקים, אשר הפכו אותו למעון הקיץ של מוסוליני ושל המלך ויקטור עמנואל ה-3. הארמון שמר על צביונו “האבירי” כלפי חוץ, אך בפנים לבש אופי איטלקי וניתן למצוא בו גרמי מדרגות משיש וחדרים עמוסי מוזאיקות שהובאו מהאי הסמוך קוס.

במקום מוצגות שתי תערוכות קבועות, המתארות את רודוס העתיקה ואת ההיסטוריה שלה מהמאה ה-4 עד לכיבוש העותמאני. בגן שלרגלי הטירה מתקיים מופע אורקולי, בחגיגה של אורות וצבעים שמעבירה את הצופים לימי קדם, למלחמות האבירים וחברי המסדר של סנט ג’ון בפולשים התורכים שניסו לכבוש את האי.

כתובת: Ippoton, Rodos , יוון
שימוש:  ארמון
הוכרז כאתר מורשת עולמית: 1988
נבנה על ידי: האימפריה הביזנטית, הוספיטלרים, ממלכת איטליה

עמק הפרפרים רודוס

מסלול נעים ורגוע הוא טיול בעמק הפרפרים (Valley of Butterflies) – אזור שבו השרף של עצי הלבנה מושך אליו פרפרים רבים ויפים. זוהי אחת מהאטרקציות המוכרות של רודוס והיא מתאימה, כמובן, גם לילדים. שימו לב לבדוק לפני שאתם מגיעים אם זו העונה הנכונה – ישנן תקופות בהן הפרפרים מעטים, וחבל שתתאכזבו.

העמק משמש מקום מנוחה לאלפי פרפרים מהסוג הנדיר Panaxia quadripunctatia (עש נמר ג’רסי), ואפשר לראות אותם על גזעי העצים ועל הסלעים בין יוני לבין ספטמבר. האזור מושלם לפרפרים בזכות מיני העצים הרבים המצויים בו, כגון אורנים, עצי דולב ועצי בולראש.
בעת הביקור בעמק יש להיזהר לא להבהיל את הפרפרים עם רעשים חזקים (מחיאות כף, צעקות). עליהם לשמור את האנרגיה שלהם להמשך מחזור חייהם, ואם ינצלו את האנרגיה להתעופף בעמק הם עלולים למות מוקדם מדי.
עמק הפרפרים פתוח בין השעות 8:00 ו-19:00 ומחיר הכניסה הוא 5 יורו. העמק הוא יעד מצוין לביקור לפני או אחרי הביקור בפארמה.

אמבונה (Embona village)

הכפר הקטן נחשב לבירת ייצור היין של רודוס, אך למרות הכותרת האקזוטית הוא נהנה עדיין מתדמית בתולית יחסית וממיעוט במבקרים. בכפר מספר ייקבים בייתים קטנים, ובעליהם ישמחו לתת לכם לטעום ולהציע לכם את מרכולתם למכירה.
הכפר עצמו, השוכן במעלה ההרים, קטן, יפה וטובל בנוף. הבתים מסוידים לבן, האווירה מנומנמת והתושבים מתרגשים עדיין מנוכחות של תיירים. באמבונה תוכלו לבקר במוזיאון קטן המתאר את אורח החיים המסורתי של התושבים (אין לו שם ואין לו כתובת; פשוט תשאלו עליו ברחוב) וגם לאכול ארוחה טובה באחת מהמסעדות המקומיות.

בית הכנסת קהל שלום

בית הכנסת “קהל שלום” הוא בית הכנסת הוותיק ביותר ביוון והיחיד שעודנו פעיל באי רודוס.
לקהילה היהודית ברודוס היסטוריה מפוארת ועתיקה. במשך 500 השנים האחרונות הושפעו יהודי רודוס מתרבות מגורשי ספרד שחלק גדול מהם הפליגו לאורך הים התיכון ומצאו מקלט באי רודוס ובערים אחרות כמו סלוניקי ביוון או איסטנבול ואיזמיר שבטורקיה. בתחילת המאה העשרים עזבו יהודים רבים את רודוס, בחיפושיהם אחר פרנסה טובה יותר, או מפחד הכרזת החוקים האנטישמיים. בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית כ-4,000 איש.
בית הכנסת קהל שלום נבנה בשנת 1577 בשם “קהל קדוש לשלום” והוא התקיים לצד חמישה בתי כנסת נוספים שפעלו בשכונה היהודית (“הג’ודריה”) עד מלחמת העולם השנייה.
כיום משרת בית הכנסת בעיקר תיירים יהודיים המבקרים באי וכן תושבים לשעבר ובני משפחותיהם החוזרים ומבקרים בו. בית הכנסת משמש לתפילות בעיקר בשבתות, בחגים או באירועים מיוחדים.

חומות העיר

חומות העיר העתיקה כבר ניצבו על כנן כאשר ההוספיטלרים הגיעו לרודוס, אך הם בנו אותן כמעט מחדש. אורכן של החומות הוא כארבעה ק”מ, עוביין עומד על 5.3 מטרים ועומק החפיר סביבן הגיע במקומות מסוימים ל-20 מטר. החומות המבוצרות מקיפות העיר העתיקה מדרום, ממזרח וממערב ומצידה הצפוני הפונה אל נמל מנדראקי, הוקמה חומה צנועה יותר. החומות חולקו ל”שדרות”, וכל קבוצה אתנית מאלה שהרכיבו את המסדר ואשר כונו “לשונות” (Langues), הייתה אחראית על התחזוקה ועל ההגנה של אחת מהן. השדרות כונו על שמן של איטליה, אוברן, אנגליה, גרמניה, פרובאנס וספרד, שהתפצלה ב-1462 לקסטיליה ולאראגון. החומות תוחזקו באופן מתמיד, ובשלב האחרון נוספו להן עמדות תותחים.

Besttravel