טיסות לחו"ל

בתעופה אזרחית מחלקת טיסה (אנגלית Travel class) משמשת לסיווג של איכות השירות לפני הטיסה, במהלכה ולאחריה. באופן מסורתי נחלקות מחלקות הטיסה, ברמת שירות עולה, למחלקת תיירים, מחלקת עסקים ומחלקה ראשונה, אם כי חלוקה זו כפופה לשינויים, ויש חברות בהן קיימות שתי מחלקות בלבד או מחלקה בודדת. בנוסף נוקטות חברות התעופה במדיניות משתנה באשר להיצע מחלקות הטיסה בהתאם לסוג החברה, סוג המטוס, משך הטיסה ושיקולים כלכליים ותפעוליים נוספים. מגוון השירותים המוצעים במחלקות השונות על ידי חברות שונות עשוי להשתנות במידה רבה, דבר המקשה על השוואה ביניהן. כל אחת ממחלקות הטיסה מתחלקת בתורה למספר מחלקות רישום, המשפיעות על תנאיהם הכלליים של העסקה ושל כרטיס הטיסה, ועל מחירו.

חלקת תיירים (Economy Class) היא בדרך כלל מחלקת השירות הבסיסית ביותר במטוס. שמה באנגלית בא מהמילה “Economy”, ומתייחס לכך שהיא בדרך כלל המחלקה החסכונית ביותר במטוס מבחינת עלות הכרטיס. רוב מושבי המטוס נמצאים במחלקת התיירים, ואלה מעניקים מרווח ישיבה מינימלי ושירותים בסיסיים. טיסות ארוכות במחלקת תיירים (תוך ישיבה ללא תנועה בתנאי צפיפות) מגדילות את הסיכון ללקות בתסמונת מחלקת תיירים שבה נוצרים קרישי דם ברגליים שעלולים להסחף לריאות, ללב או למוח ולגרום לנזקים קשים. בטיסות מסוימות, בדרך כלל בטיסות קצרות, בטיסות שכר ובטיסות של חברות במחיר נמוך, זוהי לעתים מחלקת השירות היחידה. מאחר שהכינוי “מחלקת תיירים” צבר עם השנים קונוטציה של חוסר נוחיות או של שירות מוגבל, יש חברות תעופה שהעניקו למחלקות התיירים שלהן שמות אחרים בניסיון למתג אותן מחדש.

מחלקת תיירים פלוס (Premium economy) מוצעת בחלק מחברות התעופה כמחלקת ביניים בין רמת מחלקת תיירים למחלקת עסקים. חברת אווה אייר הייתה הראשונה להציע מחלקה זו בשנת 1991. לא קיימת אחידות בין חברות התעופה השונות באשר לרמת מחלקת תיירים פלוס. המאפיין הכללי הבולט של מחלקת תיירים פלוס הוא מרווח רגליים גדול יותר לנוסע. בחלק מחברות התעופה במחלקת תיירים פלוס יש כיסאות רחבים יותר ובעלי אפשרות הטיה לאחור רבה יותר מאשר במחלקת תיירים, תפריט מיוחד או משקאות חינם.
מחלקת העסקים היא בדרך כלל מחלקת הביניים מבין שלוש מחלקות השירות המסורתיות. שמה בא מכך שהיא נועדה לאנשי עסקים המרבים לטוס, ושפעמים רבות אינם נושאים בנטל עלויות הטיסה. בדרך כלל מוצעות לנוסעי המחלקה מספר הטבות על הקרקע, כמו דלפקי בידוק נפרדים, גישה חופשית אל טרקליני האירוח בשדה התעופה והקלה במגבלות כבודת היד וכבודת המטען המאוחסנת בבטן המטוס. על המטוס המושבים נוחים ומרווחים יותר, והיצע הבידור והארוחות מגוון יחסית. ישנם יותר דיילים ותאי השירותים לכל נוסע, ולעתים לבושים הדיילים במדים אחרים. בדרך כלל מאפשרת חברת התעופה לנוסעי מחלקת העסקים לעלות על המטוס לפני נוסעי מחלקת התיירים, ומעניקה להם אירוח אישי גם לפני ההמראה. לאחר הטיסה עוזבים נוסעי מחלקת העסקים את המטוס לפני נוסעי מחלקת התיירים, וניתנת עדיפות לטיפול בכבודתם.

המחלקה הראשונה היא בדרך כלל המחלקה בעלת תקני השירות הגבוהים ביותר שמציעה חברת התעופה בטיסותיה, אם כי גם כאן, לעתים ההטבות, כולן או חלקן, עשויות להיות לא משמעותיות ביחס למחלקת השירות הקרובה. עם זאת, כל ההטבות המוצעות לנוסעי מחלקת העסקים, וכן הטבות נוספות, מוצעות גם לנוסעי המחלקה הראשונה, בדרך כלל בערכים גבוהים יותר (היקף המטען המותר, התמורה לחברי מועדון הנוסע המתמיד, גיוון בארוחות ובבידור וכיוצא בזה). הטבות נוספות המקובלות במחלקה הראשונה כוללות היצע ארוחות מגוון המוזמן לאחר עיון בתפריט, הגשה בכלי חרסינה, היצע של משקאות אלכוהוליים, וליווי אישי אל המושב בעת העלייה למטוס.