טיסות לחו"ל

רומא היא בירת איטליה. העיר משתרעת על פני שתי גדותיו של נהר הטיבר באזור לאצְיוֹ. בעברה הייתה הבירה של האימפריה הרומית ששלטה על שטחים נרחבים באירופה ומסביב לים התיכון. לאחר התמוטטות האימפריה המשיכה רומא לשמש כמרכז של הדת הנוצרית הקתולית, וכן כמרכז תרבותי, כלכלי ובעיקר תיירותי ברמה עולמית.

רומא היא בירת איטליה. העיר משתרעת על פני שתי גדותיו של נהר הטיבר באזור לאצְיוֹ. בעברה הייתה הבירה של האימפריה הרומית ששלטה על שטחים נרחבים באירופה ומסביב לים התיכון. לאחר התמוטטות האימפריה המשיכה רומא לשמש כמרכז של הדת הנוצרית הקתולית, וכן כמרכז תרבותי, כלכלי ובעיקר תיירותי ברמה עולמית.

בירת איטליה המרהיבה ביופייה היא מרכז הנצרות הקתולית וערש התרבות הרומאית, האוצרת בתוכה שכבות רבות של היסטוריה מרתקת בתוך כרך מודרני, אופנתי ושוקק.

סיור ברומא מורכב משלל מראות, כשעבר והווה מתמזגים יחדיו. הדרך עוברת בשלל אתרים מפורסמים כמו כנסיית סן פטרו, הכנסייה הגדולה בעולם, שמעוצבת ביצירות אמנות של מיטב אומני איטליה. כיכר סן פטרו מרשימה. הגבעה הקפיטולינית ברומא היא הגבעה הגבוהה מבין שבע הגבעות של רומא. מקדש שנחשב לאחד המקדשים הגדולים והחשובים ברומא.
טיול רגלי בסמטאות וברחובות העיר העתיקה מתקופת הרנסנס מובילות לפנינות תיירותיות מרהיבות. אתם מוזמנים לזרוק מטבע במזרקת טרוי המכונה מזרקת המשאלות, מקום מופלא לחשוב בו על חלומות.

היסטוריה של רומא:

הקמתה של רומא – רומולוס ורמוס (753 לפנה”ס – 717 לפנה”ס)

ההיסטוריה הרומית נפתחת באופן מסורתי בסיפור או האגדה על רומולוס ורמוס, התאומים להם מיוחסת הקמת העיר, בשנת 753 לפנה”ס (ב-21 לאפריל, ליתר דיוק). על פי המיתולוגיה, אמם של השניים הייתה ראה סילביה, ביתו של נומיטור, מלך העיר הלטינית אלבה לונגה, אשר כתרו נגזל ממנו על ידי אחיו אמוליוס. אמוליוס גזר על ראה סילביה לחיות את חייה ככוהנת האלה וסטה (‘בתולה וסטלית’) וככזו, נמנע ממנה להינשא.

תקופת המלוכה הרומית (717 לפנה”ס – 509 לפנה”ס)

רבים מחוקרי ההיסטוריה של רומא רבים מצביעים על כך שהעיר נוסדה על ידי מתיישבים סאביניים, אטרוסקיים ולטיניים שהתאחדו עם הזמן לכדי יישות רומית אחת. ישנם ממצאים ארכיאולוגיים התומכים בכך שהיו מתיישבים באזור גבעת הפלטין במאה השמינית לפנה”ס ונמצאו אף קברים באזור בו לימים נבנה הפורום.

הרפובליקה הרומית (509 לפנה”ס – 27 לפנה”ס)

ב-396 לפנה”ס מונה מרקוס פוריוס קמילוס לדיקטטור לצורך מלחמה בעיר האטרוסקית העשירה ויי (Veii), שמוקמה בזמנו רק כ 15 ק”מ צפונית לרומא. הניצחון חיסל את האיום האטרוסקי על התרחבותה של רומא. בשנת 338 לפנה”ס ערכה רומא את הקרב הימי הראשון שלה שהתרחש ליד אנזיו (anzio), נגד שבט איטלקי שחלש על המישור הדרומי לרומא, וחסם את התפשטותה. ההתרגשות מהניצחון היתה כה רבה, שהוצגו לראווה במרכז הפורום חרטומי ספינות האויב.
בשנת 48 לפנה”ס מונה יוליוס קיסר להיות דיקטטור למשך כל חייו. רק כארבע שנים לאחר מכן, נרצח יוליוס קיסר בחצר הסנאט שבפורום על ידי תומכיו ב15 לחודש מרץ (המכונה אידו של מארס – idus martias). הקרב על השליטה ברומא הסתיים בהחלטה לשלטון משותף של אחיינו של קיסר, אוקטוויאן וסגנו של קיסר מרקוס אנטוניוס.

הקיסרות הרומית (27 לפנה”ס – 476)

תקופת קיסרותו של אוגוסטוס נזכרה לימים כתור הזהב של רומא, תקופת התפתחות אומנותית, בנייה רבה בעיר ושגשוג כללי. ממשיכיו, טיבריוס ואחריו קליגולה היו ידועים לשמצה בשחיתות ואכזריות. דוגמה מפורסמת לכך היא במינוי סוסו של קליגולה למשרת סנאטור. בשנת 64 שריפת ענק כילתה את רוב העיר והקיסר האשים את הנוצרים בכך, ופתר את העניין בהוצאה להורג המונית של אלפי נוצרים. לבסוף הכריז הסנאט כי נירון הוא אויב הציבור והוא התאבד. בשנת 410 בזזו הגותיים זהב וכסף מאוצרותיה של רומא ומקדשיה. לאחר מכן המשיך להידרדר מצבה של רומא המערבית, שנשדדה שוב על ידי הונדלים כ 15 שנים מאוחר יותר.

רומא בימי הביניים (476 – 1417)

את תקופת ימי הביניים ברומא מאפיינת התכתשות מתמדת בין האפיפיורות לשליטי האימפריה הרומית ובין משפחות התומכים בצדדים. רומא נופלת במאה השישית לספירה ולמעשה מוסד הקיסרות חדל להתקיים כבר בראשית ימי הביניים.
בשנת 590 התמנה הנזיר הבנדיקטי גרגוריוס הראשון (הגדול) למשרת האפיפיור והוא נחשב כמייסד האפיפיורות של ימי הביניים. החורף בשנה זו הביא איתו שלוש מכות: מבול, רעב ומגפה. האגדה מספרת כי הוביל תהלוכה לבזיליקת (כנסיית) פטר הקדוש (Basilica de San Pietro), שם חזה במלאך מושיט את חרבו כסימן לסוף המגיפה המתקרב. גרגוריוס היה אפיפיור כה דומיננטי שכמעט היה נדמה כי הוא עצמו שליט רומא. במאה התשיעית התמוטטה והתפרקה האימפריה הפרנקית ויוקרת האפיפיורות ירדה לשפל המדרגה.

רומא בתקופת הרנסאנס והבארוק (1417 – 1870)

על האמנים הגדולים והידועים שפעלו בתקופה זו נמנים מיכאלאנג’לו, רפאל, ברניני, בוטיצ’לי, דונטלו, ברמנטה ורבים אחרים, אשר נתמכו על ידי משפחות חסות ידועות כמו משפחת מדיצ’י ומשפחת בורגזה.

אך ברומא כמו ברומא, אחרי כל פריחה ושגשוג מגיעה גם מפלה. בשנת 1527 העיר נבזזה ונשרפה העיר על ידי צבאו הספרדי של קרל החמישי, אך העיר הצליחה להתאושש והבנייה והיצירה חסרת התקדים המשיכה. לאחר שנתיים נגמרת הלחימה והאפיפיור קלמנט השביעי, בלית ברירה, מכריז על קרל כקיסר רומא. המהפכה הצרפתית שהחלה בשנת 1789 לא פוסחת על רומא, ומביאה עימה את סוף עידן השלטון האפיפיורי. לבסוף הרפובליקה הרומית מוקמת מחדש ובשנת 1804, בלית ברירה, מכתיר האפיפיור פיוס השביעי את המצביא הצרפתי לקיסר. בתקופה זו קיבלו היהודים למשך זמן מוגבל את זכויותיהם והחלו לצאת מהגטו ולהתיישב במקומות שונים בעיר, אולם נפוליאון הובס והם נרדפו שוב לסירוגין עד שנת 1870, בה פלשו כוחות איטלקיים לעיר ורומא הפכה להיות בירתה של איטליה המאוחדת.

איחוד איטליה ורומא בתקופה המודרנית (1870 ועד ימינו)

ב 20 לספטמבר 1870, הפכה רומא להיות בירתה של איטליה המאוחדת, תחת שלטון המלך ויטוריו עמנואלה מסבויה. כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הצטרפה איטליה ובירתה רומא כמובן ללחימה במלחמת העולם הראשונה. אמנם איטליה הייתה שייכת לצד של המנצחים, אך האינפלציה, העוני והמוראל הנמוך בעקבות האבידות הרבות (600,000 חיילים איטלקים) הביאו למרמור רב בקרב הציבור, מה שהכין את שעת הכושר של התנועה הפשיסטית הלאומנית.

בניטו מוסוליני החל את דרכו הפוליטית במפלגה הסוציאליסטית ובשנת 1919 ייסד את המפלגה האיטלקית הפאשיסטית. בשנת 1922 צעד בניטו מוסוליני בליווי 40,000 חברי ‘החולצות השחורות’ לרומא. כשלוש שנים מאוחר יותר כבר הפכה איטליה לדיקטטורה בראשותו מוסוליני, אשר מכונה מעתה ‘הדוצ’ה’. שוחררה רומא משלטון הנאצים בשנת 1944. כשנתיים לאחר מכן, באמצעות משאל עם, הוחלט כי תבוטל המלוכה ואיטליה הפכה לרפובליקה דמוקרטית. בשנת 1957 חותמת איטליה על הסכמי הבסיס ל’קהילה הכלכלית האירופאית’ – EEC יחד עם צרפת, גרמניה המערבית, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג, בטקס חגיגי שנערך ברומא.
שנות התשעים מאופיינות באיטליה כולה כשנים של אבטלה ונפילה כלכלית, לצד שחיתויות פוליטיות. גם ברומא נחשפות פרשיות שוחד בהנהלות גופים ציבוריים, בשנת 2000 נוהרים המוני תיירים ועולי רגל לרומא בשל חגיגות שנת יובל הקודש (Jubilee year), מה שמביא לבניית כנסיות חדשות והשקעה רבה בשיפוץ ושימור המוסדות הדתיים הקיימים, האומנות והמבנים.

המטבח האיטלקי:

המטבח האיטלקי הוא הכלאה של שפע מטבחים מקומיים של מחוזות איטליה הניזון מהשפעות של עמים אחרים שהתגוררו באיטליה. המטבח האיטלקי נחשב לאחד המטבחים המפורסמים והמשובחים בעולם. המטבח האיטלקי התהווה במשך מאות שנים של הפרדה בין מרכיביו השונים עד איחוד איטליה, שהתרחש רק ב-1861. לרוב מזוהה המטבח האיטלקי עם סוגים שונים של פסטה (מקרוני, רביולי, ניוקי וכו’), פיצות, גלידות ועוד, אך הוא מגוון בהרבה.

מאכלים טיפוסיים ברומה:

פסטה –
פסטה (בצק באיטלקית) הוא שם מקובל בעברית למאכל איטלקי העשוי מקמח, מים ולפעמים גם ביצים. פסטה איכותית מיוצרת לרוב מקמח סולת מחיטה קשה (דורום). הפסטה מבושלת במים מומלחים או באפיה, ומוגשת לרוב עם רוטב.
פסטה מיוצרת בצורות שונות. פסטה בצורת חוטים (ספגטי וורמיצ’לי הן הנפוצים ביותר) פסטה בצורות רצועות (פטוצ’יני ולינגוויני), פסטה בצורות של צינורות (פנה), בצורת שטיחים (לזניה), בצורות סלילים (חונקי כמרים), פסטה ממולאת (רביולי) ועוד צורות רבות, שלכל אחת יש שם נפרד.

פיצה –
פיצה (pizza) הוא מאכל איטלקי עשוי בצק שמרים, אשר מכוסה בדרך כלל בשכבה של רוטב עגבניות, גבינה ותוספות שונות.
הפיצה היא במקור מאכל איטלקי מסורתי. הפיצה הובאה לארצות הברית על ידי מהגרים איטלקים,אשר שם הפכה הפיצה, למזון מהיר מקובל ביותר. גרסת המזון המהיר האמריקאית של הפיצה הפכה לאחד ממאכלי המזון המהיר הנפוצים ביותר בעולם. פיצה מרגריטה היא הפיצה האיטלקית המוכרת ביותר בעולם. פיצה זו מבוססת על רוטב מעגבניות מבושלות, מרוסקות ומסוננות הנקרא באיטלקית pasata. מעל הרוטב מונחת גבינת מוצרלה, וכן מונחים עלי בזיליקום, ובשולי הפיצה נמשח שמן זית איכותי.

רטבים –
כמעט תמיד מוגשת הפסטה בליווי רוטב. הרטבים הפופולריים עשויים מירקות, מבשר וממוצרי חלב. רוטב בולונז, שמקורו בעיר בולוניה, הוא רוטב בשרי, המורכב מחתיכות בשר בקר טחון, המבושלות ברוטב עגבניות (Pomodori) ובתוספת שום, בצל, גזר ותבלינים. לעיתים מוגשת פסטה בלווית הרוטב הפשוט העשוי מעגבניות מרוסקות, בצל מטוגן ותבלינים.
רוטב פסטו (Pesto), שמקורו בחבל ליגוריה, הוא רוטב פשוט להכנה המורכב מעלי בזיליקום, שום, צנוברים מטוגנים, שמן זית וגבינת פרמזן.
רוטב אלפרדו הוא רוטב חלבי מפורסם, העשוי מחמאה, שמנת ושום. לעיתים מוסיפים לו רכיבים נוספים, כגון עשבי תיבול, פרמזן ופטריות חתוכות. הוא הומצא ברומא ב-1914 על ידי השף אלפרדו די ללו.

הדבר שהכי שווה להכניס לפה ברומא הוא גלידה איטלקית משובחת. מפודינג מקורמל מעוטר עם קצפת ואגוזי לוז ועד שמנת מנוקדת בדבש ואגוזים, ואפילו אשכוליות אדומות ונענע.

כל חובב גלידה (או “ג’לטו” באיטלקית) שיגיע לרומא בפעם הראשונה בטוח ירגיש כאילו נחת בגן עדן. ברומא נוהגים להזמין כוס (cappa) או גביע (cono) ולשלם על הכמות ולא על מספר הכדורים.

נמל התעופה לאונרדו דה וינצ’י-פיומיצ’ינו (FCO)

נמל התעופה הבינלאומי לאונרדו דה וינצ’י-פיוּמיצ’ינוֹ (Aeroporto Leonardo da Vinci di Fiumicino) הוא נמל התעופה הגדול באיטליה. נמל התעופה סמוך לעיר פיומיצ’ינו (Fiumicino) כ-26 ק”מ דרומית מערבית לרומא.
הנמל משמש גם כבסיסה הראשי של חברת התעופה אליטליה ומדורג במקום ה-29 ברשימת שדות התעופה הגדולים בעולם, בשנת 2008 עברו בנמל 35,226,351 נוסעים. הנמל קרוי על שמו של אמן הרנסאנס האיטלקי לאונרדו דה וינצ’י.
בשדה התעופה ברומא מגוון רחב של חנויות פטורות ממכס, ליתר דיוק, יותר מ-130 חנויות. בין חנויות הבגדים המוכרות: Timberland ,Nike ,Boggi Milano ועוד. ברחבי הנמל תוכלו למצוא כספומטים ובנקים, בהם תוכלו להחליף כספים. דלפק להחזר מס נמצא לשירותכם ב-T5. בטרמינל 1 מחכה לכם לאונג’ הנקרא The Atahotel Executive Center, המציע חדרי המתנה, מרחב להמתנה לטיסה, שירותי אינטרנט, פקס ועוד.

בנמל התעופה ארבעה בתי נתיבות:

טרמינל 1 משמש טיסות למדינות החתומות על אמנת שנגן, בטרמינל זה אין ביקורת דרכונים.
טרמינל 2 משמש מספר חברות תעופה זולות.
טרמינל 3 הטרמינל הבינלאומי הגדול, למדינות שאינן חתומות על אמנת שנגן.
טרמינל 5 משמש את הטיסות לישראל ולארצות הברית.

תחבורה אל הנמל וממנו:
ברכבת – מנמל ישנם שתי קווי רכבת המגיעים לרומא:
– רכבות בקו הרכבת לאונרדו אקספרס יוצאות מתחנת הרכבת של נמל התעופה כל 30 דקות ומגיעות עד תחנת הרכבת המרכזית טרמיני שברומא (משך הנסיעה הוא 35 דקות).
– שימו לב כי הרכבת הפרברית לא עוצרת בתחנת טרמיני שברומא. משום כך, אם אתם עולים על הרכבת הפרברית, הקפידו לרדת מהרכבת בהמשך בתחנת טיבורטינה או בתחנת אוסטינסה ומשם לקחת את קו B של הרכבת התחתית של רומא.
באוטובוס:
קווי האוטובוס של טרהויז’ן (Terravision) הם קווי האוטובוס הזולים ביותר לנסיעה מנמל התעופה פיומיצ’ינו למרכז רומא.
קווי האוטובוס של טרהויז’ן יוצאים מנמל התעופה בתחנה הנמצאת ברחוב שמחוץ למבנה טרמינל 3 והוא מגיע עד תחנת טרמיני.
במונית:
המוניות ברומא לבנות. עלות הנסיעה מנמל התעופה פיומיצ’ינו למרכז רומא (לאזור נמצא בתוך חומות אורליאנוס העתיקים) היא עלות קבועה של 48 אירו.
אתר אינטרנט – adr.it/fiumicino

תעודת זהות:

מדינה: איטליה
מחוז: לאציו
נפה: רומא
ראש העיר: וירג’יניה ראג’י
תאריך ייסוד: 21 באפריל 753 לפנה”ס
שטח: 1,285 קמ”ר
אוכלוסייה: ‏
בעיר 2,873,494 (נכון ל־1 בינואר 2017)
במטרופולין 5,493,308 (2006)
צפיפות: 2,105.50 נפש לקמ”ר (2011)
אזור זמן: UTC +1
יבשת – אירופה
משטר – רפובליקה פרלמנטרית
נשיא – סרג’ו מטרלה
ראש הממשלה – פאולו ג’נטילוני
מטבע – אירו (EUR)
סיומת אינטרנט –  .it
comune.roma.it  – אתר
Besttravel