טיסות לחו"ל

תאילנד היא המדינה המתוירת ביותר בדרום מזרח אסיה. זול אבל מצוייד בכל האבזור המודרני הנחוץ, יש כאן משהו עבור כל אחד ובכל מחיר – מבונגלוס לאורך החוף שמתאימים למטיילים עם תרמיל על הגב, ועד בתי מלון מן היוקרתיים ביותר בעולם תאילנד. תאילנד היא מדינה בדרום מזרח אסיה הגובלת בים אנדמן ובמפרץ תאילנד. בצפונה המערבי היא גובלת במיאנמר (בורמה), בצפונה המזרחי בלאוס, בדרום מזרחה בקמבודיה ובמלזיה מדרום.

מומלץ לטוס לתאילנד בטיסה ישירה. ממילא מדובר במסע ארוך, טיסת קונקשן עם המתנה נוספת בשדה תעופה עלולה להיות הרבה יותר מדי עבור ילדים. תכננו את המסלול שלכם כך שהיום הראשון לאחר ההגעה יהיה יום מנוחה.

אם יוצא לכם לבחור את תאריך השהייה בתאילנד לכו על חודשי החורף שלנו, מנובמבר ועד פברואר. האקלים במהלך החודשים האלו נוח ברובו ותוכלו להימנע מעומסי חום כבדים או גשמים ארוכים מדי. אם אתם נוסעים לחלק הדרומי של תאילנד עדיף להגיע במרץ או אפריל , זו התקופה הנוחה ביותר מבחנת מזג האוויר שם. חודשי השיא בתיירות התאילנדית הם אוגוסט ודצמבר. מאי, יוני וספטמבר לעומת זאת הם החודשים הכי פחות תיירותיים.

היסטוריה של תאילנד

שמה של תאילנד פירושו “מדינת החופש”, לאורך כל 800 שנות קיומה, תאילנד יכולה להתפאר בעובדה שייחודה בכך שהינה המדינה היחידה בדרום מזרח אסיה אשר מעולם לא נשלטה על ידי אומות אחרות. ההיסטוריה של תאילנד נחלקת לחמש תקופות עיקריות:

תקופת ננצאו (בין 650 – 1250 לספירה)
התאיים הקימו את ממלכת תאילנד בחלקה הדרומי של סין, בחלק בו ממוקמים כיום יונאן, קוואנגסי וקאנטון. מספר רב של תושבים נדד דרומה עד לאגן הצ’או פראיה והתיישב באזור המישור המרכזי תחת שלטונה של ממלכת החמר (Khmer), אשר הם קיבלו על עצמם את תרבותם. התאיים ייסדו את סוקותאי (Sukothai) – ממלכתם העצמאית בשנת 1238 לספירה, אשר מסמלת את תחילת תקופת סוקותאי.

תקופת סוקותאי (Sukothai) (בין 1238 – 1378)
התאים החלו לתפקד כבעלי השפעה באזור בסביבות המאה ה – 13, בתחילה על ידי השתחררותם ההדרגתית משלטון ממלכת החמר והמון. תקופה זו קרויה על שם שליטיה “זריחת האושר” תקופה זו נחשבת גם כתור הזהב בהיסטוריה התאית, המדינה התאית האידיאלית, באזור מחיה עשיר, המונהגת על ידי מלכים מנהיגים ונדיבים, אשר המפורסם שבהם הינו המלך רמקאמנג (Ramkamhaeng) הגדול. למרות זאת בשנת 1350 המדינה רבת העצמה איוטאיה (Ayutthaya) הפעילה את השפעתה על סוקותאי.

תקופת איוטאיה (Ayutthaya) (בין 1350 – 1767)
מבראשית אימצו מלכי האיוטאיה את תרבות החמר. לא עוד היו המלכים אבהיים ונגישים כמנהג מלכי הסוקותאי, אלא שליטי האיוטאיה הפכו להיות מלכים אשר אימצו לעצמם את השם: devaraja אשר פירושו: מלך אלוהי. בתחילת התקופה, איוטאיה הרחיבה את שלטונה על שכנתה התאית עימה הגיעה למאבק. במהלך המאה ה – 17, ממלכת סיאם פיתחה קשרים דיפלומטים ומסחריים עם מדינות המערב.

בשנת 1767 הבורמזים הצליחו לפלוש ולתפוש את ממלכת האיוטאיה. למרות ההצלחה הכבירה, לא השכילו הבורמזים להחזיק בסיאם לאורך זמן. גנרל צעיר בשם Phya-Taksin וחייליו הצליחו לחדור מבעד לכיתור הבורמזי ולברוח לצ’אנטאבורי (Chantaburi). כשבעה חודשים לאחר נפילת האיוטאיה, הגנרל ביחד עם כוחותיו הפליגו חזרה לבירה וגרשו ממנה את הבורמזים ושמו קץ לשלטון הבורמזי בתאילנד.

תקופת הטון בורי (Thon Buri) (בין 1772-1776)
גנרל טקסין, כשם שהוא מכונה בקרב הציבור, החליט להעתיק את בירתה של הממלכה מאיוטאיה למיקום קרוב יותר לאזור הים אשר יאפשר גם קשרי מסחר טובים יותר, וכן יאפשר רכש קל יותר של נשק והגנה ונסיגה טובים יותר למקרה של התקפה חוזרת של הבורמזים. הוא ייסד את הבירה החדשה בטון בורי על הגדה המערבית של נהר הצ’או פראיה (Chao-Phraya). שלטונו של טקסין לא נחשב כשלטון קל. העדרה של רשות מרכזית מאז נפילתה של האיוטאיה, הביאה לפילוג מהיר בעם ולפיכך מאמציו של טקסין התמקדו בניסיונות לאחד את הפרובינציות השונות.

תקופת רטאנאקוסין (Rattanakosin)(מאז 1776 עד היום)
לאחר מותו של טקסין, גנרל צ’אקרי הפך למלך הראשון בשושלת צ’אקרי, שהוא גם המלך ראמה ה-1 (Rama I) אשר שלט בין השנים 1782 – ועד לשנת 1809. פעולתו הראשונה כמלך היתה להעתיק את הבירה המלכותית מטון בורי לבנגקוק אשר בה נבנה הארמון הגדול. ראמה השני, אשר שלט בין השנים 1809 ועד לשנת 1824, המשיך את תהליך השיקום אשר החל על ידי קודמו. המלך ננג קלאו (Nang-Klao), ראמה השלישי (1824 – 1851) שיקם את היחסים עם העולם המערבי ופיתח קשרי סחר עם סין. המלך מונגקוט (Mongkut) ראמה הרביעי, (1851 – 1868) היה זה שגיבש אמנות בינלאומיות עם מדינות המערב ומנע את השתלטות המדינות המערביות על המדינה, בנוסף הוא אחראי על ייסודה של תאילנד במתכונתה המודרנית. בתקופת שלטונו נעשו רפורמות חברתיות וכלכליות רבות.

המלך צ’ולהלונגקורן (Chulalongkorn), המלך ראמה החמישי (1869 – 1910) המשיך את מסורת אביו בעריכת רפורמות ושינויים, בכך שיצא למיגור העבדות במדינה, פעל לשיפור רווחת הציבור, ובנה מערך אדמיניסטרטיבי. בתקופת המלך וואג’יראווד (Vajiravudh) ראמה השישי, (1910 – 1925) הונהג חוק חינוך חובה וכן הונהגו שינויים נוספים בתחום החינוך. בתקופת שלטונו של המלך פראג’אדיפוק (Prajadhipok) (1925 – 1935) הפכה תאילנד ממדינה בעלת שלטון מלכותי אבסולוטי, למונרכיה חוקתית. המלך אננדה מהידול (Ananda-Mahidol) אשר שלט בין השנים 1935 – 1946, היה אחראי לשינוי שמה של תאילנד מסיאם לשמה הנוכחי כחלק מייסוד ממשלה דמוקרטית בממלכה בשנת 1939.

המלך הנוכחי בומיבול אדוליאדיג’ (Bhumibol-Adulyadej) הוא המלך ראמה ה – 9 בשושלת צ’אקרי. הוד מלכותו בהומיבול אדוליאדיי הינו המלך התשיעי בשושלת הצ’קרי. המלך נולד בחודש דצמבר 1927, בעיר קיימברידג’, מסצ’וסטס בארצות-הברית, בה למד אביו, הנסיך מהידול בן סונחלה רפואה באוניברסיטת הרווארד.

המלך בהומיבול הומלך בשנת 1946, והוא המונרך המכהן במהלך התקופה הארוכה ביותר בתאילנד ובעולם כולו. כמונרך חוקתי, המלך שומר על ניטרליות בשעת משבר.

תושבי תאילנד רוחשים כבוד עמוק ומסורתי למשפחת המלוכה. במידה רבה מאוד, הפופולאריות של המלך בהומיבול משקפת את מעורבותו ברווחת עמו. המלך שותף במידה רבה בכל ההיבטים של החיים בתאילנד. הוא ואשתו, המלכה סיריקיט, מקדישים חלק ניכר מזמנם לפגישות עם התושבים ולפעילות למענם.

אתר של לשכת התיירות של תאילנד בישראל – www.thailand.org.il

מטבע של תאילנד:

באט (THB) הוא המטבע של תאילנד. הבאט מחולק ל-100 יחידות בשם סאטאנג
עד שנת 1897 חולק הבאט ליחידות משנה על בסיס אוקטאלי, כאשר לכל אחת מהן היה שם נפרד. בשנה זו החליט המלך על מעבר לחלוקה העשרונית אך השימוש בחלוקה האוקטאלית נמשך במקביל עד שנת 1910.
במחזור כיום מטבעות בני 1, 5 ו-10 סאטאנג (נדירים במחזור), 25 ו-50 סאטאנג, באט אחד, 2, 5 ו-10 באט, ושטרות בני 20, 50, 100, 500 ו-1000 באט.
באט תאילנדי לדולר אמריקני ל10/03/2018 – 1THB = 0.0321 USD

טוק טוק:

תלת אופן ממונע, קטן, צר, רועש ופתוח שנועד לנסיעות קצרות על מנת להתגבר על פקקי תנועה. לרוב, נהגי הטוק טוק נוהגים בצורה מסוכנת. חלק מנהגי הטוק טוק בתאילנד ינסו להציע לכם סיור ממונע לכל האטרקציות שבבנגקוק. כשתענו בחיוב, אל תתפלאו אם תמצאו את עצמכם בחנויות לממכר מזכרות, בדים ועוד, מהן מקבל נהג הטוק טוק עמלה, עבור התיירים (אתם) שהביא לקניות.

 המטבח התאילנדי:

הבישול בתאילנד הוא מקור לגאווה ותענוג. שף תאילנדי ישתוקק תמיד לאיזון של טעמים, מרקם וצבעים. הדרך בה המזון מוגש מקבלת בתאילנד דגש מיוחד. המטבח התאילנדי ידוע בעיקר בשל שילובי הטעמים שבתבשיליו: חריף, חמוץ, מתוק, מלוח ולעיתים גם מר. למרות שבדרך כלל מחשיבים את המטבח התאילנדי כמטבח הומוגני, קיימים גוונים בכל אחד מארבעת האזורים העיקריים בתאילנד. המטבח התאילנדי מושפע מתבשילים מוקפצים אשר מקורם במטבח הסיני ומתבשילי הקארי של המטבח ההודי, אך נותרים ייחודיים. כמו המטבח הווייטנאמי, המטבח התאילנדי ידוע בשימושו בעשבי תיבול ותבלינים טריים וברוטב דגים.

האוכל התאילנדי הוא חגיגה של טעמים ויופי. התבלין המודגש ביותר במטבח התאילנדי הוא הצ’ילי. מעניין לציין שהצ’ילי הגיע לתאילנד עם מיסיונרים פורטוגזים במאה ה- 16 ולא לקחת להם, לתאילנדים, זמן רב לפני שהם אימצו אותו בחום רב. אך צ’ילי הוא לא התבלין היחיד. המטבח עושה שימוש בתבלינים ועשבים רבים כמו עלי בננה, בזיליקום, קוקוס, קארי, למון גראס, ליים, רוטב סויה, טמרינד, שום, סוכר דקלים ועוד ועוד. המטבח התאילנדי ידוע בחריפותו הרבה אך יש להדגיש שניתן להכין כמעט כל מנה בואריאציה לא חריפה ויש גם מנות רבות ונפלאות שכלל אינן חריפות במטבח זה.

מרכיבי הבישול התאילנדי:

אורז – בתאילנד נהוג לאכול אורז כמעט בכל ארוחה, והוא מהווה תחליף ללחם שכמעט ולא מוכר במדינה כתוספת למנה. האורז מבושל בדרך כלל בצ’ילי, בליים או בעשב לימון.
רטבים – משחת צ’ילי חריפה מהווה מרכיב חשוב במטבח התאילנדי. כמו כן, גם לרוטב חמוץ-חריף, רוטב קארי ורוטב דגים יש מקום מרכזי בצורות הבישול המסורתיות.
תבלינים – עשבי תיבול ותבלינים מגוונים הם שהופכים את המטבח התאילנדי למפורסם ואהוב כל כך. המטבח מתאפיין במנעד תבלינים רחב שכולל בין היתר כוסברה, עלי ליים, שום, גלנגל, וכורכום.
אטריות (נודלס) – בניגוד למדינות רבות בעולם שבהן האטריות הן מנה צדדית, בתאילנד הן משמשות כארוחה בפני עצמה, שבאה במגוון צורות ומכילה מרכיבים רבים – מירקות ועד לעוף.

מנות ידועות:

פאד תאי הוא המאכל הידוע ביותר מהמטבח התאילנדי. הוא כולל אטריות אורז המטוגנות בשיטת טיגון ערבוב (הקפצה) עם ביצים, רוטב דגים, רוטב תמרינדי, פלפלי צ’ילי אדומים, וכן חלק או כל המרכיבים הבאים: נבטי שעועית, חסילונים, בשר עוף או טופו. המאכל מוגש כשמעליו זרויים בוטנים מרוסקים, כוסברה ופרוסות לימית.

טום יאם גונג – טום יאם הוא מרק פופולרי במטבח התאילנדי, ואחד המאכלים המפורסמים ביותר במטבח זה. מרק זה ידוע בטעמו החריף – חמוץ בשל התבלינים הרבים שהוא מכיל. המרק מכיל לימונית, קאפיר לימוני, גאלאנגל, בצלצלי שאלוט, מיץ לימית, רוטב דגים, תמרהינדי ופלפלי צ’ילי קצוצים. יש המוסיפים למרק עלי כוסברה.

קארי אדום הוא מאכל פופולרי במטבח התאילנדי המבוסס על חלב קוקוס חם, ממרח קארי חריף שצבעו אדום ורוטב דגים. יש המוסיפים למאכל זה עלי קאפיר, חציל, ניצרי חזרן, ריחן תאילנדי ובשר (עוף, בקר, חזיר או חסילון). יש גרסאות ללא בשר של מאכל זה בהן מחליפים את הבשר בטופו או חלבון צמחי אחר (אף שהמנה אינה צמחונית מאחר שממרח הקארי האדום כולל מחית חסילונים). המאכל, דמוי המרק, מוגש עם אורז.

בננה לוטי, הגייה משובשת של בננה רוטי, עקב הגייה של “ל” במקום “ר” בתאית), הוא קינוח תאילנדי מפורסם, המבוסס על מאכל מהמטבח ההודי – רוטי. בתאילנד הקינוח נפוץ כמאכל רחוב הנמכר מעגלות רוכלים, המכינים את הקינוח.

מזג אוויר בתאילנד: מתי הכי כדאי לטוס?

מזג האוויר בתאילנד נחלק באופן כללי לשתי תקופות – תקופה יבשה ותקופה לחה. התקופה היבשה היא התקופה הנוחה יותר לבקר במהלכה בתאילנד – בין החודשים נובמבר למרץ. במהלך חודשים אלה באזור הצפוני של המדינה הטמפרטורות מצטננות קצת, ובשעות הערב והלילה יכולות להיות אף קרירות. ביתר חלקי המדינה מזג האוויר נעים ונח.

במהלך שאר חודשי השנה ובמיוחד בין מאי לספטמבר תאילנד גשומה, חמה ולחה. הטמפרטורות בתקופה זו הן עדיין חמות, כך שמי שלא מפחד מקצת גשם בהחלט יוכל ליהנות מגן העדן הזה גם בחודשים אלה.

העונה היבשה בתאילנד נחשבת לעונת התיירות במדינה, אז עומס התיירים גדול יותר וגם מחירי המלונות גבוהים יותר. מזג האוויר יותר נח וכך נוהרים אל המדינה ולאיים בה אנשים מרחבי העולם כולו, כמו גם מישראל. בעונה זו כל אזורי המדינה, ובפרט האיים, עמוסים במבקרים, מה שמוביל לעליית מחירים כוללת, ולא רק בבתי המלון, במיוחד באזורים המתויירים.

נמל התעופה בנגקוק סוּבַרנַבהוּמִי (Suvarnabhumi Airport)

נמל התעופה בנגקוק סוּבַרנַבהוּמִי הוא נמל התעופה הגדול בתאילנד ואחד משניים המשמשים את מטרופולין בנגקוק (האחר הוא נמל התעופה דון מואנג.
נמל התעופה נפתח לטיסות פנימיות ב-15 בספטמבר 2006, ולטיסות בינלאומיות ב-28 בספטמבר. הנמל משמש כבסיס פעולה מרכזי לחברות התעופה אוריינט תאי איירליינס, אסיה אטלנטיק איירליינס, ביזנס אייר, בנגקוק איירווייז, ג’ט אסיה איירווייז, תאי איירווייז אינטרנשיונל, ותאי סמייל. שדה התעופה ממוקם בטמבון ראצ’ה טאווה שבאמפור בנג פלי שבמחוז סמוט פרקן, ומרוחק כ-25 קילומטרים מזרחית למרכז העיר בנגקוק. השם סוברנהומי נבחר על ידי מלך תאילנד, ראמה התשיעי, ומשמעותו “ארץ הזהב” בסיפורי הג’טקה ובמילינדה פנהה; טקסטים חשובים בבודהה.

תחבורה לבנגקוק:
1. הרכבת (שנכון ל- 2008 נמצאת בתהליכי בנייה) היא אחד האמצעים המהירים להגיע אל העיר. הנסיעה בה תארך כ- 15 דקות בלבד.
2. באמצעות מוניות ציבוריות, אותן ניתן למצוא בקומה 2. כדי להגיע אל עמדת המוניות תוכלו לעלות על אחת מההסעות (Shuttle) שמציע שדה התעופה.
3. שירותי אוטובוסים ציבוריים ניתן למצוא גם כן בקומה 2, נסיעה בהם אל העיר תארך כמעט שעה.
4. לשכור רכב. את חברות השכרה ניתן למצוא בקומת הטיסות הנכנסות.
אתר – www.suvarnabhumiairport.com

נמל התעופה הבינלאומי של פוקט(Phuket International Airport)

נמל התעופה הבינלאומי של פוקט (Phuket International Airport) הוא נמל התעופה של האי פוקט, וממוקם כ-32 קילומטרים צפונית לעיר פוקט. שדה התעופה הוא השדה השני העמוס בתאילנד (אחרי סוברנבהומי), ומשמש כנמל מרכזי לתיירים הרבים הפוקדים את האי. בשדה מסלול טיסה יחיד מאספלט שאורכו 3,000 מטרים. כחמישים חברות תעופה מפעילות טיסות לעשרות יעדים באסיה, אירופה ואוקיאניה.
פוקט Phuket, האי הגדול ביותר בתאילנד. האי פוקט נמצא בדרום המדינה ומכיל למעלה מ- 80 אלף תושבים. פוקט הוא האי האטרקטיבי ביותר בתאילנד ומושך אליו המוני תיירים. פוקט מכילה חופים נהדרים עם מלונות מרמה של תרמילאי ועד מלונות יוקרה של 5 כוכבים. טיסה מבנגקוק לפוקט אורכת שעה אחת ויוצאת מספר פעמים ביום. מספר חברות מבצעות את הקו הזה כגון One two go, Air Asia, Thai ועוד.

בשדה שני טרמינלים:
טרמינל 1 משמש לטיסות בינלאומיות.
טרמינל 2 משמש לטיסות פנים ארציות.
תחבורה ציבורית:
אוטובוסים:
בכל שעה, אוטובוסים למרכז פוקט. הנסיעה אורכת כ -40 דקות, מחיר הכרטיס הוא 100 באט תאילנדי בכיוון אחד.
מוניות:
עמדת המונית ממוקמת ישירות מול בניין הטרמינל.
אתר נמל התעופה:  phuketairportthai.com

Besttravel